<h1>ראבי"ה סימן אלף ס"ה</h1>
<h2>דף לה.</h2>
מפני מה (אוסרים) [אסרו] גבינות של גוים מפני שמעמידין אותן בעור קיבת נבילה. ועניין הקיבה פירשתי ביאור מבואר בפרק כל הבשר [סי' אלף קכ"ג]. ומעשה שאירע שהעמידו גבינות בחלא דשיכרא ואסר אותן רבינו זקיני אב"ן להשהותן בפסח. וכן מוכחא סוגיא דחשוב כבעיניה כיון דאוקמי' (איסורין הנאה) [איסורא הוא].
<h2>דף לה:</h2>
ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו והפת והשמן שלהם והשלקות והכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ וטרית טרופה וציר שאין בו דגה והחילק וקורט של חילתית ומלח של סלקונדרית הרי אילו [אסורין ואין] איסורן איסור הנאה וכו'. חלב למאי ניחוש לה וכו' עד אי דקא בעי לה לגבינה הכי נמי הכא במאי עסקינן דקא בעי לה לכמכא וכו' עד השתא דאתית להכי גבינה נמי איכא דקאי ביני אטפי. ירושלמי [פ"ב ה"ח] א"ר ירמיה חלב גוי למה אסור מפני תערובת בהמה טמאה. עניין פת ושמן של גוים פירשתי בתשובות של ע"ז שאין בו משום חתנות ולא משום בישולי גוים בזמן הזה. וגם עניין פת שנתחמץ בשמרי יין נסך פי' שם [סי' אלף מ"ח] תשובת רבי אבא מרי.
<h2>דף לח.</h2>
והשלקות. אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שאינו עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי גוים. ור"ת פסק כלישנא בתרא, דר' יוחנן קאי כוותיה בשלהי פרק ר' ישמעאל לקמן [נ"ט ע"א] ובמסיכתא יבמות [מ"ו ע"א]. [ו]רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. ולא נהירא לי דסוגין כלישנא קמא. ותו דגרסינן לקמן [ל"ט ע"ב] דבש למאי ניחוש לה אי משום בישולי גוים נאכל כמות שהוא חי וכו'. ומיהו ללישנא בתרא נמי י"ל דמודי ללישנא קמא דדבר הנאכל כמות שהוא חי, ולהכי יין מבושל לא חשו בו משום בישולי גוים לכולי עלמא [ל' ע"א]. ויש שפסקו כתרין לישנא ולחומרא.
